זידאן ואח' נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.רכבה של התובעת 1 (להלן: "התובעת"), מיצובישי סטיישן מספר רישוי 30-206-20 (להלן:"המיצובישי"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 14/09/12, בכביש הכניסה לטמרה (להלן: "התאונה").

2.בעת אירוע התאונה נהג במיצובישי תובע 2 (להלן: "התובע").

3.בתאונה היה מעורב רכב יונדאי מספר רישוי 93-855-56 (להלן:"היונדאי"), שבבעלות נתבעת 2, שהיה נהוג בידי מר עכריה ח'יר (להלן: "מר ח'יר").

4.בעת אירוע התאונה היה השימוש ביונדאי מבוטח אצל נתבעת מס' 1 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בגין נזקי רכוש.

5.לטענת התובעים, התאונה אירעה באשמתו של מר ח'יר. לכן הם הגישו את התביעה שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבעים לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהתאונה.

כאן המקום לציין שהנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה, כמפורט בכתב התביעה, נגרמו לתובעת, שהינה בעלת המיצובישי ולא לתובע. לכן לו אין כל עילת תביעה.

עוד ראוי לציין כי העובדה שהנתבעת 2 הינה הבעלים של המיצובישי אין בה, כשלעצמה, כדי להטיל עליה אחריות אישית או שלוחית ולכן דין התביעה נגדה להידחות.

6.לטענת הנתבעות, התאונה אירעה באשמתו של התובע. לכן הן עותרות לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.

7.מכתבי הטענות ומעדויות הנהגים המעורבים בתאונה עולה כי ישנן שתי גרסאות סותרות באשר לאופן אירוע התאונה. מחד, גירסת התובע לפיה נהג במיצובישי בנתיב השמאלי של כביש הכניסה לטמרה ולפתע היונדאי, שהיה במצב של עצירה בנתיב הימני, התחיל לנסוע ולבצע פניית פרסה, חסם את נתיב נסיעת המיצובישי. התובע לא הספיק לבלום והמיצובישי התנגש עם היונדאי. מאידך, גירסת מר ח'ר , לפיה נהג ביונדאי בנתיב הימני, התובע ניסה לעקוף אותו משמאל בקטע כביש בו הכביש הופך מדו-נתיבי לחד-נתיבי. הוא ברח ימינה, אולם לא הצליח למנוע את ההתנגשות, והמיצובישי פגע ביונדאי.

8.לאחר שבחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה ואת שאר הראיות שהובאו בפניי ונתתי את דעתי למיקום הפגיעות בשני כלי הרכב, הנני מחליט להעדיף את גירסת התובע על פני גירסתו של מר ח'יר. די אם אציין כי מעיון בתמונות שהוצגו בפניי עולה כי אין ממש בטענתו של מר ח'יר כי במקום אירוע התאונה הופך הכביש לחד נתיבי. רואים בבירור כי בקטע הכביש בו אירעה התאונה ישנם שני נתיבים בכיוון נסיעתם של שני כלי הרכב. עוד ראוי לציין כי גם מיקום הפגיעות בשני כלי הרכב (המיצובישי נפגע בפינתו הקדמית ימנית ואילו היונדאי נפגע בדופן שמאל, כאשר עיקר הפגיעה הינה בדלת הקדמית שמאלית) תומך בגירסת התובע. אילו היה ממש בגרסת מר ח'יר לפיה היה במצב של בריחה ימינה עת פגע המיצובישי ביונדאי, לא היתה הפגיעה יכולה להיות בדלת הקדמית שמאלית, כפי שרואים בצילום נ/2.

אני קובע, איפוא, כי התאונה אירעה באשמתו של מר ח'יר, אשר ביצע פניית פרסה מהנתיב הימני, למרות שבמקום מוצב תמרור האוסר זאת, מבלי לאותת על כוונתו לפנות שמאלה ומבלי לוודא שהדרך פנויה ושאין רכב העוקף אותו מצד שמאל, בנתיב השמאלי.

9.לאור קביעתי בסעיף 8 דלעיל כי מר ח'יר נושא באחריות לאירוע התאונה, על נתבעת 1 לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה, המסתכמים, עפ"י הראיות שהובאו בפניי, בסכום של 8,527 ₪, כמפורט להלן:

עלות תיקון המיצובישי, כעולה מחו"ד השמאי ומחשבונית המוסך - 7,827 ₪

שכ"ט שמאי -700 ₪

הנזקים הנוספים להם טענת התובעת- ירידת ערך, הפסד ימי עבודה וכו' – לא הוכחו.

אציין כי לא נעלם מעיני שעל פי חשבונית המוסך עלה התיקון של המיצובישי 8,200 ₪, אולם האמור בחוו"ד השמאי הוא שמחייב. התובעת לא היתה צריכה להסכים לשלם למוסך יותר ממה שהעריך השמאי, אולם אם כן כלל התיקון גם תיקון של נזקים שאינם קשורים לתאונה נשוא תיק זה.

10.סיכומו של דבר, אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובעת 1 סך של 8,527 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 4/4/13 ועד התשלום המלא בפועל.

כן אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת 1 הוצאות משפט בסך 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

את התביעה נגד נתבעת 2 אני דוחה, ללא צו להוצאות.